מאמר תורת הבית · פרק י׳, ב׳

ויש מין אנשים שטועין בפנים אחרות. הן לעניין יראת ד' מתעצלים לפתוח ספרי מוסר וחושבים בנפשם די לי במה שאני יודע מכבר שהקב"ה ברא אותי והוא מחייני ומפרנסני לי ולביתי. והן לעניין לימוד התורה הוא איש מסתפק במועט. אבל באמת לא כן הוא, דכמו בענייני הכסף טבע האדם שאין מסתפק במה שיש לו וטבעו להוסיף תמיד עליהם, כמו שאמר הכתוב אוהב כסף לא ישבע כסף, כן הוא בענייני יראת השם יתברך לא יעמוד האדם במדרגה אחת וצריך להתבונן תמיד ברוממותו ותהילתו יתברך כדי שיתווסף לו יראת השם יתברך וכן כהאי גוונא בידיעת התורה. ולבד זה צריך האדם לידע שאין עומד במדרגה אחת אלא על ידי יצרו שמתגבר עליו בכל יום ומתחדש עליו בכל יום לפתותו בפנים חדשות [כמו שאמרו חז"ל] הוא משתנה תמיד אם הוא מתגבר על יצרו נתווסף עליו קדושה והולך ממטה למעלה, ואם יצרו מתגבר עליו יורד מלמעלה למטה. וכבר ידוע מה דאיתא בספרים הקדושים שהסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שראה יעקב אבינו עליו השלום הוא מרמז על מין האדם. וידוע שסולם יש לו שתי פעולות או שיורדין עליו מלמעלה למטה או שעולין עליו מלמטה למעלה. ועל כן יתחזק האדם כל יום להוסיף אומץ ביראת ד' ותורתו לעלות מעלה כמו שכתוב אורח חיים למעלה למשכיל וגו', ואז אשרי לו וטוב לו בזה ובבא.