וּמָצָאתִי בְּשֵׁם גָּדוֹל אֶחָד הָרֶמֶז, שֶׁעַל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיִּשְׁבֹּר וְיַהֲרֹס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמְצַעֲרִים, שֶׁמְּצַעֲרִין אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁנּוֹלְדוּ מִן אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶן הֵן בַּרְזֶל: בִּלְהָה, רָחֵל, זִלְפָּה, לֵאָה - שֶׁזְּכוּת הָאִמָּהוֹת יַעֲמֹד לָנוּ לְהִנָּצֵל מִן הַדִּינִים קָשִׁים, כִּי כָּל עִנְיַן דָּם הוּא מוֹרֶה עַל דִּינִים קָשִׁים, שֶׁהֵן בָּאִין מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא שֶׁבַּסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא לִילִית הָרְשָׁעָה עִם מַחֲנוֹתֶיהָ, שֶׁבָּהּ נִכְלָלִין חֲמִשָּׁה מַרְאוֹת דָּם הַטָּמֵא, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת נִדָּה: בְּנוֹת כּוּתִיִּים נִדּוֹת הֵן מֵעֲרִיסוֹתָן, כִּי הַמַּחֲנֶה טֻמְאָה שֶׁל לִילִית נִקְרָאִים עֲרִיסָה - מִלָּשׁוֹן עֶרֶס וְאֶרֶס שֶׁל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹתֵיהֶן, הַסְּרוּחִין עַל עַרְסוֹתָם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה הַנִּקְרָא מִטָּה: "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִבּוֹרִים וְגוֹ'". וּבִהְיוֹת הַדָּם הַנִּזְכָּר הוּא בָּא מֵחֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִים, שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם מִלִּילִית הָרְשָׁעָה - נוּקְבָא שֶׁל סַמָּאֵל - עַל כֵּן אֵין תַּקָּנָה לְהַתִּישׁ כֹּחָם אֶלָּא בְּנוּקְבָא שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵן הָאִמָּהוֹת, שֶׁמֵּהֶן בָּאִים שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהַזְהִיר לַנָּשִׁים דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁמַּנִּיחִים הַבַּרְזֶל מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה לִזְכֹּר זְכוּת אִמָּהוֹת - בִּלְהָה, רָחֵל, זִלְפָּה, לֵאָה - שֶׁזְּכוּתָן יַעֲמֹד לָנוּ לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת, כִּי עִנְיָן גָּדוֹל הוּא כְּשֶׁמְּצָרֵף מַעֲשֶׂה עִם מַחְשָׁבָה, וְהוּא יִחוּד גָּדוֹל וְחָבִיב מְאֹד לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַצִּיל מִכָּל רָעָה וּמִכָּל פֶּגַע רַע בְּעֶזְרַת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
קב הישר · פרק מ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
