קב הישר · פרק מ״ז, א׳

בַּגְּמָרָא דִּנְדָרִים אִיתָא: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְאַוִּים לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת. וְהַטַּעַם: נִרְאֶה, כִּי הָיוּ מְדַקְדְּקִים בְּעַצְמָם שֶׁלֹּא יְהֵא חָל עֲלֵיהֶם שׁוּם פְּגָם אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, וּלְהָסִיר הַחֵטְא מִיָּד, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲפִלּוּ מְעַט מִזְּעֵיר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּלְקַיֵּם בְּעַצְמָם: וְלֹא יִדְבַּק מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. וְאִם כֵּן, אִם עַל הַשּׁוֹגְגִים הָיוּ מְבִיאִים קָרְבָּן - עַל הַמְּזִידִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן! וְעַל כָּל אֵלֶּה יָבוֹא אֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט עַל הָאָדָם. וְאִם בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא אֱלֹהִים, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלִסְבֹּל כָּל הַדִּינִים וְיִסּוּרִים, אַךְ ה' הוּא אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, לֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב הָרָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ, וְחָיָה. לָכֵן קָדְמָה הַתְּשׁוּבָה לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, לְהוֹרוֹת כִּי לוּלֵא הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּבְכָל אַרְבָּעָה זְמַנִּים תְּקוּפֵי הַשָּׁנָה מַכְרִיזִים עַל הַתְּשׁוּבָה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וְיִקְרָא: תַּנְיָא: בְּאַרְבַּע תְּקוּפִין דְּשַׁתָּא דִּינִים מִתְעָרִין, וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּאִתָּקִין. וְכַד דִּינִים מִתְעָרִין - קָלָא נָפִיק מִסּוֹף עָלְמָא וְעַד סוֹפָא, סַלְקִין וְנַחְתִּין כָּרוֹזִים, קָרֵי, וְלֵית מָאן דְּיִתְעַר. וְלָזֶה רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִזָּהֵר מִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת מִטִּפַּת הַדָּם, שֶׁהוּא רֶמֶז לְדִינִין, הַמִּתְעוֹרְרִין וְיוֹרְדִין בָּעוֹלָם. וְלָזֶה יֵשׁ תַּקָּנָה בְּהַנָּחַת הַבַּרְזֶל, שֶׁמַּצִּיל מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה. וְיֵשׁ לִתֵּן טַעַם הָגוּן וְכָשֵׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, הוּא מְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב (תְּהִלִּים ב, ט): "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל".