קב הישר · פרק מ״ז, ג׳

וְעַל כֵּן בִּהְיוֹת הַחוֹטְאִים מִתְרַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִדַּת הַדִּין רוֹדֵף לִשְׁפִיכַת דָּמִים דַּוְקָא. וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר שְׁמוֹת: וַתֵּרֵד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאוֹר - הֲוֵי נַחְתָּא מִדַּת הַדִּין לְאִסְתָּחָה מִדָּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יַד הַיְאוֹר, הִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשֶׁלֶת לְמַיִם, עַל עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָכֵן, עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מַעֲבִירִין הַכֹּל. וְכִדְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּל מִלִּין דְּעָלְמָא תַּלְיָא בִּתְשׁוּבָה וּבִצְלוֹתָא, דְּצָלוּ בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל שֶׁכֵּן מָאן דְּאוֹשִׁיד דִּמְעִין בִּצְלוֹתָא, דְּלֵית לָךְ תַּרְעָא, דְּלָא עָאלִין דִּמְעִין. מַה כְּתִיב: וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד? וַתִּפְתַּח - קָאֵי עַל הַשְּׁכִינָה, דְּאִיהִי פְּתִיחָא תָּדִיר בִּזְכוּתֵיהֶן דְּיִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן דְּפָתְחָה - וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד בּוֹכֶה - הַיְינוּ יִשְׂרָאֵל, דְּנִקְרָאִים יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים. וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה, רָצָה לוֹמַר, דִּמְהַדְּרִין בִּתְשׁוּבָה. וּבְכָאָן קַמֵּיהּ: וַתַּחְמֹל עָלָיו - וְדִינִים מִסְתַּלְּקִים מִנַּיְהוּ וְכָל גְּזֵרוֹת בִּישִׁין, וּמְרַחֵם עֲלַיְהוּ. וַתֹּאמַר: מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַךְ לֵבָב וְלֵב בָּשָׂר, וְאֵינָם קְשֵׁי עֹרֶף מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְדַע, כִּי בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה מַכְרִיזִים עַל הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל. עַל כֵּן בְּאוֹתוֹ הַפַּעַם הוּא עֵת וּזְמַן לְהִתְעוֹרֵר עַל הַתְּשׁוּבָה, וּבִפְרָט בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהִיא חֲמוּרָה מִשְּׁאָר תְּקוּפוֹת. מִי הוּא אֲשֶׁר לֹא יִירָא וְיָשִׂים דָּבָר זֶה אֶל לִבּוֹ, וְיֶחֱרַד מִפְּנֵי הַדִּין, וְיִתְחָרֵט בְּמַעֲשָׂיו וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים - וְאָז: וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.