חובת התלמידים · פרק ט׳, ו׳

ואם עוד יקשה לך לצייר לעצמך איך אתה עומד לפני ד׳, ונפשך תתפעל ותתלהב בתפלה בעודה לפניו ית׳ אשר כבודו מלא עולם, מפני שבעולם גשמי אתה נמצא, עיניך רק גשם רואות וידיך חומר ממשמשות. הבט נא השמימה והתבונן, אמץ את מחשבתך וחשוב, אני עומד מעבר מזה ומעבר השמים השני, עולם אחר לגמרי הוא, מלאכים שרפים וכל נשמות האבות הנביאים והצדיקים ובתוכם כסא הכבוד נמצא, וד׳ הגדול הקדוש והנורא עליו שוכן. האל המסתתר בעולם הזה, שם הדר כבודו כ״כ נגלה. התחזק הבט וחשוב. עומד אני מעבר מזה ואומר אליו ית׳ ברוך אתה ד׳, אותך ד׳ שעיני נשואות אליך אני מברך, בין אם אני רואה בין אם איני רואה אותך, את עיני אני מאמץ ובך מסתכל ומברך ומדבר אליך ד׳.