ואשר לדבריהם שאומרים שצריך אני לדאוג לתכלית פרנסה לכשאגדל, מה יצפצפו ומה יהגו אנשים הללו, האם טח מראות עיניהם ומהשכל לבותיהם. האם לא יראו שכמו עתה בעת הדחוקה כמו מקודם בעת הטובה שהפרנסה היתה נוחה יותר, כלם שוים, הרבה מבעלי המלאכה רעבים, ולהפך הרבה מבעלי התורה עשירים. וכבר אמרו חז״ל אין עשירות מן האומנות, ואין העניות מן האומנות. את אשר יחפוץ ד׳ יענה ואת אשר ייטב בעיניו יעשיר, עוד די לי בזה, עתה אמלא את גופי ונשמתי בתורה וקדושה, וכשאגדל ואצטרך גם בפרנסתי אשתדל, וד׳ אשר בדרכיו אלך הוא יעזרני יפרנסני והוא יושיעני.
חובת התלמידים · פרק ז׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.