תחשוב מן גודל האחריות אשר עליך ותדאג, ומתוך דאגתך זו תתחיל ברכת התורה ומעומק לבך תתפלל אל ד', הערב נא ד' אלקינו את דברי תורתך בפינו וכו'. כי באמת ערבה ומתוקה היא תורתך, הושיעני שגם אני ארגיש את נועם מתיקתה. ונהי' אנחנו וכו' כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה, רחם נא עלי רבש"ע שאזכה לעלות אל אשר ראוי נער ישראל לעלות, ללמוד את תורתך לשמה ולדעת את שמך ד', שהיא המדרגה הכי גדולה והאושר הכי טוב בין בעוה"ז בין בעוה"ב.
חובת התלמידים · פרק ב׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.