אל תעצב בחור ישראל, ואל יפול לבך בקרבך מן אחריותך הגדולה, כי העצבות מדה רעה היא ומקלקלת את המוח והלב אף מביאה לידי התרשלות, רק עשה זאת איפוא, התגבר בבוקר לקום ממטתך וחשוב את תמצית דברינו עד כה אליך, מן האחריות הגדולה אשר עליך ותדאג, אבל רק דאגה ולא עצבות, העצבות שורה במי שאבד את כל הונו למשל, מתיאש הוא ועצב, והדאגה במי שיודע שבמקום הזה עמוק באדמה אוצר נמצא, דואג הוא על עבודתו הרבה לחפור כ"כ עמוק באדמה, אבל במדה שתתרבה בו דאגתו במדה זו יתחזק ויתאמץ יותר בעבודתו, ישמח ויעבוד עד שימצא את אוצרו.
חובת התלמידים · פרק ב׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.