במצב רם וקדוש כזה היינו אז ואיך מצבנו עתה, ירד ירדנו, נטמטמנו ונתרחקנו. מתחלה פסקה הנבואה, ואחרי׳ גם רוח הקודש. ועתה מה גדולה העזובה ומה רב ההסתר, עד שאפילו לעורר איזה ניצוץ של התעוררות, איזה שביב של התלהבות, שהיא הארה דהארה ניצוץ דניצוץ וכו׳ של נבואה, כמה טרחות וכמה יגיעות צריך איש ישראל לטרוח ולהתיגע עליו.
חובת התלמידים · פרק י״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
