תְּרוּמוֹת ה׳ · ג׳

סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְמֵאִין, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת, אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה תְּרוּמוֹת ה׳ ג׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אם טהורה היתה אותה סאה. וגם החולין טהורים ימכרו לכהנים בדמי תרומה, שדמיה פחותים, לפי שאין לה אוכלים מרובים, וגם אם נטמאת לא חזיא לאכילה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

ר' אליעזר אינו חולק בכאן ולא אמר סאה שנפלה היא סאה שעלתה לפי שכל מה שאומר אינו אומר אלא להחמיר:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

תעלה ותאכל וכו'. פי' הר"מ דהכא מודה רבי אליעזר וכשמגביהה חוזרת לשמה הראשון וטהורה. ואפ"ה תאכל נקודים כו'. כמ"ש הרמב"ם שמה שאומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה אינו אומר אלא להחמיר. ובפ' היה נוטל דמס' שבת אמתני' דלעיל אמרינן אימר דשמעת ליה לר"א לחומרא לקולא מי שמעת ליה. ולענין להעלותה לכתחילה בשבת דלא הוי כמתקן קאי התם. וקצת קשה דהוה ליה לגמ' להביא ראיה ממשנה זו:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · תְּרוּמוֹת ה׳ ג׳

א׳
אם טהורה היתה אותה הסאה וגם החולין טהורים [ועי' מ"ש בס"ד לקמן סי' ח']:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · תְּרוּמוֹת ה׳ ג׳

א׳
הקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל למה ביטול טומאת תרומה בק"א ולבטל טומאת חולין ברוב כספ"ד דמכשירין ותי' ביטול טומאת תרומה כביטול איסורו עכלה"ט ולפעד"נ דאפי' בחולין לא מהני כ"א במים הראויין למקוה ולטהר טמאים. כמ"ש הר"ש ספ"ד דמכשירי' בשם התוספתא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913