תְּרוּמוֹת א׳ · ג׳

קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם עַד שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת נְדָרִים, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וּמִשֶׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:

על המשנה הזו

משנה תְּרוּמוֹת א׳ ג׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אפילו ברשות. של ישראל שעשאו ישראל שלוחו לתרום, אין תרומתו תרומה. דכתיב (במדבר י״ח:כ״ח) כן תרימו גם אתם, גם לרבות שלוחכם, מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

עונת נדרים הוא הזמן שנדרי האדם קיימים בו והוא שיהיה הזכר מבן שתים עשרה שנה ויום אחד והנקבה בת עשתי עשרה שנה ויום אחד והלכה כר' יוסי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

קטן כו' רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. עיין בפ"ב דמגיל' משנה ד [*דהתם כתבתי בשם התוספות בשהגיע לחנוך וה"נ נראה דכוותיה ומשום הכי תנן שלא הביא שתי שערות דמשמע דבסמוך להן מיירי אבל הר"ש מוכיח דהכא בכל קטן קאמר. וכתב בפי' שהזכרתי שמשום ר"י נקט ע"כ. ולי נראה משום דשמעי' לרבי מאיר דמצריך שיביא שתי שערות כדמייתי הר"ש ירושלמי [דיבמות] פ' ב"ש]:

מקור: ספריא · נחלת הכלל