אֵין תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן, וְלֹא עֲנָבִים עַל הַיָּיִן. וְאִם תָּרְמוּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תְּרוּמַת עַצְמָן בָּהֶם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:

התרומה מוציאין אותה מן הפירות ר"ל פירות האילנות ומן המשקין על כן מי שיש לו יין וענבים ותרם מן הענבים שיעור התרומה הראויה לאותן הענבים ולאותו היין והוא חושב על מה שתרם מן הענבים שהוא תרומה על הכל בש"א כי זה שתרם מן הענבים יספיק לתרומה החייבת לענבים ונשאר עליו לתרום את היין וזהו ענין אמרו תרומת עצמן בהן:

ובה"א אינה תרומה בשום פנים אלא אם יכוין שיהיו אלו הענבים תרומה על הענבים בלבד לא על הענבים ועל היין ולשון ספרי שומע אני יתרום שבלין על חטים וענבים על יין וזיתים על השמן ת"ל כדגן מן הגורן מן הגמור:

ובית הלל אומרים אין תרומתן תרומה. ע' במשנה ח' ובסוף פרקין. [ובמשנה ב' פ"ה דעדיות].