ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15כזית מן המת. מטמא באוהל. ונבילה אינה מטמאה באוהל:
נחלת הכלל
טְהָרוֹת ה׳ · ג׳
שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְטָהַר, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָהַר בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה טְהָרוֹת ה׳ ג׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12כבר ביארנו שהשביל לא יהיה טמא אלא בטומאת מת ולזה אמר הזה ושנה וטבל. והשניות ישרפו ביאר שאינן ספק אחר שנכנס בשני השבילין יחד ואחד מהן ודאי טמא:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17שני שבילים. ברה"ר. הר"ש:
וטהר. כך העתיק הרמב"ם ברפי"ט מהא"ה. כלומר שטהר בהערב שמש. ולענין תרומה. דטבול יום פוסל התרומה מדאורייתא. כדפירש הר"ב בסוף זבים. ובס"א ל"ג כלל ובמשנה בגמ' הגירסא טהור]:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · טְהָרוֹת ה׳ ג׳
א׳
וכן כזית מן המת דמטמא באהל:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · טְהָרוֹת ה׳ ג׳
א׳
ואע"ג דכבר תנא כל גווני ספק מגע משא ואהל. הדר נקט נמי בית הפרס וחוץ לארץ. לאשמעינן דאע"ג דטומאתן רק מדרבנן. אפ"ה מחמיר ר"ע. ולא תימא ספק ספיקא הוא. ליתא. דכיון דספק הראשון זה נחשב כוודאי [כפ"ד מ"ה] תו לא מחשב ע"י הספק השני כספק ספיקא. ואע"ג דלעיל [פ"ד מ"ה] בוודאי מגען גם לרבנן טמא בר"ה. התם ודאי נגע בטומאה דרבנן. והא דאמרינן התם בספק מגען לכ"ע טהור בר"ה. י"ל דלר"ע הכא שאני דוודאי נגע בא' מהן. מיהו ב' רוקין יבשים ונגע בא' בר"ה טהור [התם מ"ו]. היינו ודאי דלא כר"ע הכא [במ"ב]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913