טְהָרוֹת ה׳ · ד׳

הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, נָגַע בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, טָבַל, נָגַע בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָבַל בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה טְהָרוֹת ה׳ ד׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

עצם מן המת. מטמא בהיסט, ועצם דנבילה טהור:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

זה מבואר וזה הדין הוא כמו הדין הקודם ואמנם [משמיענו] (כוונת) [זה] הדין בטומאת השביל והמשפט בטומאת מגע שהכל משפט אחד ואפי' לר' יוסי שאומר דרכו של אדם להלוך ואין דרכו ליגע:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

השרץ והצפרדע ברה"ר נגע כו'. זה הדין כמו הדין הקודם (ואמנם משמיענו) זה הדין בטומאת השביל והמשפט בטומאת מגע (שהכל) משפט אחד. ואפילו לר' יוסי שאומר דרכו של אדם להלוך ואין דרכו ליגע. רמב"ם:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · טְהָרוֹת ה׳ ד׳

א׳
וכזית מן הנבלה דאינו מטמא רק במגע ובמשא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · טְהָרוֹת ה׳ ד׳

א׳
והא דנקט תו ספק מאהיל בשביל. והרי כבר תנא ספק מאהיל בכזית ממת. י"ל דנקט שביל משום ר' יוסי דמטהר בספיקתו [וכמ"ב]. להכי קמ"ל דאפ"ה לר"ע טמא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · טְהָרוֹת ה׳ ד׳

א׳
טבל נגע בשני כו'. לגי' הרמב"ם במשנה דלעיל (עי"ש בתוי"ט). גם בכאן היה צריך לגרוס טבל וטהר כו'. וכן לקמן צ"ל אם לא טהר בינתיים. והרמב"ם בפי"ט מהל' אה"ט ה"א העתיק לשון המשנה שלפנינו:
נחלת הכלל · Vilna Edition