כָּל וְלַד הַטֻּמְאוֹת אֵינוֹ מְטַמֵּא כֵלִים, אֶלָּא מַשְׁקֶה. נִטְמָא מַשְׁקֶה, טִמְּאָן. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי:

עמד ועשה השני מלאכה. עמד הראשון ממלאכתו, ובא השני ועשה מלאכה תחתיו:

כבר ביארנו זאת ההלכה תכלית הביאור בדברינו בפתיחת זה הסדר ואם תהיה שומר למה שביארנו שם לא תצטרך לתוספת ביאור:

[אלא משקה. אבל מטמא הוא משקה. ל' הר"ב במשנה דלקמן]: