הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא בְגָדִים. הַנְּבֵלָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי:

כשרים. המים שבשוקת:

כבר ביארנו בפתיחה שנבלת עוף טהור אמנם תטמא האדם בבית הבליעה ואז יטמא בגדים בנגעו בהן וזה מדרבנן אמנם אם נגעה נבלת עוף טהור עצמו בבגדים לא תטמאה וכן לא תטמא אדם בנגיעה ועוד יתבארו הוראת זו בטהרות בתחלת המסכתא:

והיא בבית הבליעה. כתב הר"ב כדתנן במסכת טהרות בתחלת המסכתא: