ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15או על הצד. על צדו של כלי:
נחלת הכלל
פָּרָה ו׳ · ב׳
הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה פָּרָה ו׳ ב׳, מתוך מסכת פָּרָה שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12כבר ביארתי לך שאפר הפרה יקרא ג"כ קדוש ואם היה אפר הפרה עומד על פני המים יאמרו ר"מ ור"ש שהוא יכול לקחת מזה האפר שעל פני המים ויקדש בו מים אחרים וכן אם קדש מים ואחר כלו אלה המים ונמצא אפר הפרה בקערורית הכלי ואמרו ר"מ ור"ש שהוא ינגב זה האפר ויקדש בו פעם שנית וחכמים לא יתירו זה והלכה כחכמים בכל:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · פָּרָה ו׳ ב׳
א׳
ונפל הקדוש ר"ל האפר:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · פָּרָה ו׳ ב׳
א׳
וא"ת אפילו לא נסחט הספוג. עכ"פ הרי המים שבתוך הספוג נגעו בהמים שבשוקת סביב לו. ונתערבו ונפסלו כולן. דהרי הספוג פתוח בכל צדדיו אל המים שבשוקת. י"ל דדוקא בנתערבו ממש מים פסולין בכשרין נפסלו כולן. אבל נגיעת מים פסולין לכשרים. לא מחשב כנתערבו [וכמ"ש מקואות פ"ו סי' ס']. וה"נ המים הפסולין שבהספוג עומדים נבדלין בתוכו. ואינן רק נוגעין בהמים המקיתון הספוג. ולא גרע מספוג שבלע ג' לוגין מים שאובין שנפל למקוה חסרה שלא נפסלה המקוה עי"ז [כמקואות פ"ו מ"ד]. אף דלכאורה יש לחלק דהתם בעינן שיתערבו נ"ל. והרי אין במים שע"פ הספוג נ"ל. דרק הן הן שנתערבו בהמים שבמקוה. משא"כ הכא גם מעט המים שבמקום הנגיעה שבין המים שבכלי להמים שבספוג יש בהן בכדי לפסול המים שבכלי. בורכא. דהכא כל המים שעל פני הספוג. שהוא הוא מקום הנגיעה מים במים. ודאי כשרים הם. דהרי הם תוך הכלי. והמים הבלועין בהספוג אינן בעין ומעורבין. רק נוגעין בהכשרים. והרי כל נגיעה אינה תערובות. ודו"ק:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913