פָּרָה ג׳ · ה׳

לֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע, עוֹשִׂין מִשֵּׁשׁ, מֵחָמֵשׁ, מֵאַרְבַּע, מִשָּׁלשׁ, מִשְּׁתַּיִם וּמֵאֶחָת. וּמִי עֲשָׂאָם. הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה משֶׁה, וְהַשְּׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא, וְחָמֵשׁ, מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שֶׁבַע מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ. וּמִי עֲשָׂאָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עָשׂוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן הַקּוֹף וַחֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָבִי עָשׂוּ אַחַת אֶחָת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה פָּרָה ג׳ ה׳, מתוך מסכת פָּרָה שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כל שבעת הימים. של ימי הפרישה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

זה שב אל הדבור הנאמר בתחלת זה הפרק אשר אמר ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות אשר היו שם ואמר שאם לא יזדמן שיהיה שם שארית אלא מפרה אחת ממנה יזה עליו כל ז' ואמנם הכונה שיזה עליו מכל חטאות שיהיה שם ור"מ לא יחשוב הב' אשר שרף שמעון הצדיק אלא כאחת וכן מן הב' אשר שרף יוחנן כהן גדול וחכמים יחשבום לד' וסבת זה לענין נתחדש בענין שרפתה או לענינים היו באלו הפרות ממה שיחייב זה אצל ר"מ שהם פסולות ולא יחשבם ואצל חכמים כשרה בהיות (שמור) [אפר] כל אח' מהן שמור וכל מה שקרה בהן כפי מה שהתבאר בתוספתא מחדוש ישמעאל בן פיאבי שהוא שרף אח' במעורבי שמש וחשב שהוא כבר הפליג בטהרה ואמר גנאי מעשותה בטבולי יום ואין בזה מחלוקת ואם תעשה במעורבי שמש יהיה יותר גדול ויותר נכבד ועיון אנשי הכנסת על זה ארוך ואחרים אמרו אם מקיימים אנו זאת אנו מוצאים שם רע על הראשונות ויהיו אומרים טמאות היו גזרו עליה ושפכוה וחזרו ועשו אחרת בטבול יום:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

לא מצאו משבע. כי היכי דתני לעיל ומזין עליו כל שבעת הימים. ואע"ג דלא היו צריכים לשבע כמ"ש הר"ב שם. תנא נמי הכא משבע:

אליהועיני ובס"א אליועיני. ושניהם נמצאים בכתובים בעזרא ח'. ובד"ה א' כ"ו כתיב אליהועיני. ובעזרא י' תרי זימני ובד"ה א' גד"ז כתוב אליועיני. ועוד שלישית בנחמיה י"ב אליועיני ובד"ה א' ח' אליעיני:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · פָּרָה ג׳ ה׳

א׳
ומזין עליו מאפר פרה. מחשש שמא קודם שהפרישוהו נטמא בטומאת מת ולא נודע לו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · פָּרָה ג׳ ה׳

א׳
ונ"ל דאין ר"ל שיהיו המים צבור מתחתית הכוס עד למעלה על פני המים אלא ר"ל ע"פ מה דאמרינן [סוטה טז"ב] דאחר שנתן האפר לתוך המים מצוה לערב קאמר הכא שיתן כל כך אפר במים עד שאם יערב אח"כ האפר בהמים יראה האפר על פני המים. א"נ ר"ל שיתן כל כך אפר לתוך המים עד שכשיושם האפר לתוך המים. יראה על פני המים האפר המונח בשולי הכוס ולאפוקי בשיהי' האפר כל כך מעט עד שכשיושם לתוך המים יאבד במעוטו ולא יראנו עוד וכן משמע מדברי הר"ב [ספ"ד]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913