רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12רבי שמעון אומר כיון שחמצה פעולתו אינו מפורסם ודינו שיעלה בשיעורו וחכ"א שכיון שיש בו כדי לחמץ אלו היה צריך הבצק לחמוץ הרי הוא אסור והלכה כחכמים:
נחלת הכלל
עׇרְלָה ב׳ · ט׳
שְׂאֹר שֶׁל חֻלִּין שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסָּה וְחִמְּצָהּ, וְאַחַר כָּךְ נָפַל שְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה אוֹ שְׂאֹר שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, אָסוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה עׇרְלָה ב׳ ט׳, מתוך מסכת עׇרְלָה שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
תפארת ישראל - יכין · עׇרְלָה ב׳ ט׳
א׳
אבל לא לאסור בנתערב ביבש כ"א מצטרף לבטל חבירו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · עׇרְלָה ב׳ ט׳
א׳
ברע"ב ד"ה ור"ש מתיר כו' ורבנן סברי כו' ראויה לחמץ בה כמה עסות אחרות [עי' בר"ש] והוא בע"א (ס"ח) ולכאורה לישתרי מטעם זוז"ג כמו במי"א לקמן. דהואיל דפעולה הזאת ר"ל לחמע בה כו' אין בכח האיסור לבדו לעשות זולת הצטרפות ההיתר ג"כ וי"ל:
נחלת הכלל · Vilna Edition