עׇרְלָה ב׳ · ח׳

שְׂאֹר שֶׁל חֻלִּין שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסָּה, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ, וְאַחַר כָּךְ נָפַל שְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה, אוֹ שְׂאֹר שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, אָסוּר:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה עׇרְלָה ב׳ ח׳, מתוך מסכת עׇרְלָה שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אבל לא לאסור. ביבש, שא״צ שיהיה בהיתר מאתים כנגד שתיהן. והלכה כת״ק:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

שמא יעלה על הדעת כי כשנפל שאור של חולין בראשונה שזה השאור האסור שנפל אח"כ שלא לחוש לו הודיענו שאין הדבר כך:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · עׇרְלָה ב׳ ח׳

א׳
רבי אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם ר"ל צריך ס' נגד שתיהן בנתערב בלח:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913