יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:

והפתוחים. שעושים מאבן על הפתח או על החלון לנוי, ופעמים שבולטים מן החלון ומן הפתח טפח או יותר:

כאשר היתה טומאה ביניהן והיה ביניהן פחות מגובה טפח הנה אין זאת הטומאה באהל ואמנם היא דחוקה והיא אשר תקרא בש"ס טומאה רצוצה ולזה כנגדו עד הרקיע טמא וכאילו היה על גביהן ואשר ראוי שלא תטמא ג"כ תחתיהן להיות בתחתון פותח טפח והוא גבוה מן הארץ גובה רב לפי שהמאמר הוא בזיז והוא כמו שקדם:

טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא. נ"א. וכן היא גירסת הר"ב. ומ"ש הר"ב ולא ע"ג פותח טפח. כלומר בין התחתון לעליון. ומשום כך בוקעת ויורדת. אבל גי' הספר היא גי' הרמב"ם. וכתב ואשר ראוי שלא תטמא גם כן תחתיהן להיות בתחתון פותח טפח. והוא גבוה מן הארץ גובה רב. לפי שהמאמר הוא בזיז והוא כמו שקדם. וגם הר"ש כתב ואית דאמרי טומאה תחת התחתון [התחתון] בלבד טמא. טומאה ביניהן או ע"ג העליון. כנגד הטומאה עד לרקיע טמא. ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזיזין. אבל תחת התחתון איכא פותח טפח ע"כ: