מִקְוָאוֹת ג׳ · א׳

רבי יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה בכל א':

כך כתב הגאון רב"א זצוק"ל. וכך משמע נמי מהרמב"ם (פ"ה דמקואות ה"ה). וכך נראה נמי מש"ע (י"ד ר"א סי"ט) שכתבו שנתערבו ב' מקואות שאין בכל א' מ' סאה. א"כ משמע ברור הא שניהן יחד כשנתערבו היו מ' סאה. ואין להקשות א"כ קשה דיוקי דרישא וסיפא אהדדי ולמה נקט בסיפא שנתערבו ג' לוגין במקוה א' חסירה. ליפלוג וליתני בדיד' ברבותא טפי. דאפי' ב' מקואות חסירות שנתערב בכל א' לוג ומחצה. ונתערבו ואין בשניהם יחד מ' סאה פסול. י"ל דאדרבה הא רבותא טפי. דאע"ג שנחלק כל התערובות. ואיכא למימר מדנחלק כל התערובות והרי יש בילה בלח בלח. א"כ אין ג' לוגין במקום א'. אפ"ה פסול. משא"כ ב' מקואות חסירי' שנפל לכל א' לוג ומחצה. ונתערבו ואינן יחד מ' סאה גם לר' יהושע פסול. אמנם מלשון הר"ב לא משמע כן. דהרי כתב (בד"ה ולזה). וז"ל ונתערבו והרי יש כאן ג' לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה. אעפ"כ כשירים. עכ"ל הטהור. והרי מלשון זה משמע טפי דהשתא כשנתערבו עדיין אין בשניהן יחד מ' סאה. וגם לישנא דמתני' דקאמר שאין בהם מ' סאה. משמע טפי שאין בשניהן יחד מ' סאה. ואין להקשות להר"ב מלעיל (פ"ב מ"ה). בג' גומות שבמקוה. דדוקא כשנתהוו מ' סאה כשירים קודם שיתערב הלוג שבגומא הג' כשר. והרי הכא להר"ב כשר התערובות אף שנתערב הלוג הג' קודם שנתהוו מ' סאה. וגם לפירוש של שאר רבותינו הנ"ל קשה. דהרי התם מצרכינן שיהיו מ' סאה קודם שיגיעו להלוג הג' שבגומא העליונה. והרי רבותינו הנ"ל מכשירין גם אם באותה שעה שנתחברו הג' לוגין שאובין נתחברו נמי המ' סאה כשרים. י"ל התם שכשנתחברו הג' לוגין הי' קצת מהן בעין. גרע טפי מהכא שכשנתחברו הג' לוגין. בב' תערובות נתחברו. אמנם תמוה מאד לפי' רבותינו הנ"ל. דמ"ש הכא מאילו הי' בב' כלים בכל א' לוג ומחצה. ונפלו זה אחר זה במקוה החסירה ממ' סאה. ונפילתן הי' שפסק הראשון קודם שפסק האחרון דכשר (כשלהי פרקן). וא"כ למה נפסל הכא כשלא היו ב' המקואות יחד מ' סאה. ותו וכי לאו ק"ו הוא. ומה התם שהיו ב' המקואות החסירים יחד בשעת נפילת ב' הכלים שבכל א' לוג ומחצה. אפ"ה כשירים. מדנפלו מכלי הב' אחר שפסק הראשון. כ"ש הכא שנפל לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה. שמתחלה לא באו יחד הג' לוגין. וכשנתחברו בתערובות נתחברו. מכ"ש דהול"ל שכשר. והנני עומד כערער בערבה. דואג ומצטער לינק משדי תורת ד'. ואבינו שבשמים ברחמיו יאיר עיני בחמוקי ירכי תה"ק. ואפשר דבנתכוון לרבות מיירי:

רי"א שני מקואות שאין בהן מ' סאה כו' ונתערבו כשרין. לכאורה הנל"פ אף שאין בשניהם יחד מ"ס (זכר לדבר דר' יוסי גופיה מפרש קרא דולבני אהרן תעשה כותנות דקאי ריבוי דכותנות אבני אהרן כולן ביחד ולא כרבנן דמפרשי דהריבוי קאי על כאו"א בפ"ע כמו שהביאו התוס' בחגיגה (ג') בד"ה חרש משמיה דירושלמי) דהשתא כשנתערבו ה"ל ג' לוגין שאובין בפחות ממ' סאה מ"מ כשרין להוסיף עליהן מים כשרים עד מ"ס. דזה עדיף משנפלו ג"ל מב' כלים והפסיק הראשון עד שלא התחיל השני. דלקמן בס"פ. דהכא ג"כ כשנתערבו יחד כבר פסק נפילת לוג ומחצה שנפל לכאו"א. ואולי הכא כשר אף אם נתכוון לרבות. ול"ד לדינא דג' גומות של לוג לוג דמ"ה בפ' דלעיל. דהתם כיון דהיו ג' לוגין השאובין בפ"ע מקודם במקוה נקרא עליהן שם פסול מעיקרא ועי' בתוי"ט בפ' דלקמן מ"ד ד"ה אם לאו ומש"כ בפ"ו מ"ג. אבל בטלה דעתי העניה נגד דעת הא"ר שכתב בפירוש דמיירי דבשתיהם יחד יש מ' סאה ע"ש ובפרט שכן משמע גם לשון הרמב"ם והשו"ע:

תוי"ט ד"ה עד הב'. לכאורה הן הן הדברים בעצמן שכ' כבר בדבור דלעיל. ונראה ג"כ דמש"כ שם בסה"ד וכיוצא בזה הרגיש הראב"ד במשנתינו. נתכוון לדברי הראב"ד הללו. ומה שניתוסף שם דלקמן כו'. במשנה הסמוכה לא כתב מאומה משמו. ואולי ר"ל מש"כ בשמו במ"ג בד"ה עד בסופו ע"ש: