כֵּלִים כ״ה · ח׳

כֵּיצַד. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים, אֲחָזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמְאוּ יָדָיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס. הָיָה שׁוֹתֶה בְכוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִים, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס וְחָזַר וְטִמֵּא הַכּוֹס. קֻמְקוּם שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ וְנָגְעוּ בַאֲחוֹרָיו וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ה ח׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

זה כולו מבואר ממה שקדם ביאורו:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

קומקום שהיו אחוריו טמאין. הרמב"ם סוף הל' כלים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים כ״ה ח׳

א׳
רבי מאיר אומר אין להם אחוריים ולא נקט גם בדברי ר"מ תוך כדנקט לעיל בדברי ר"מ. ה"ט משום דלעיל הנך יש להן תוך ניכר. להכי קאמר שפיר אין להן תוך. ר"ל דתוך ההוא לא מחשב תוך. אבל הנך דהכא דאין להן תוך ניכר. ומצי להשתמש בב' צדדיו בשוה. מהיכא תיתי נחשב צד א' תוך טפי מחבירו. להכי קאמר שפיר אין לו אחוריים. ר"ל כל צדדיו מחשבו כתוך. דבנפלו משקין טמאין בכל צד שבהן כולו טמא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · כֵּלִים כ״ה ח׳

א׳
וכן אשכחן למלה זאת ג"כ בחסרון האל"ף בפ"ק דתמיד. הממונה אומר להן הצביעו. שר"ל האצביעו. כלומר הושיטו אצבעותיכם למניין. ויש גורסים בית הצביטה. וכ"ה הגי' בגמ' (חגיגה דכ"ב ב') ומפרש התם שהוא לשון השטה. כמו ויצבט לה קלי. והיא היא. דלשני הגירסאות הוא מקום אחיזת הכלי באצבע בשעה שמושיטה לאחרים. ונ"ל דהיינו דמפרש התם בחגיגה. ר' יוחנן אמר. מקום שנקיי הדעת צובעין שם (ועי' רש"י וערוך שם). ול"מ נ"ל דר"ל אוחזין שם באצבע. דמחמת שהן נקיי הדעת וכל דבריהן בהשכל. להכי כשרוצים להושיט לחביריהן כלי. אין אוחזין בשפת הכלי. כדי שלא יצטרכו לתחוב אצבען לתוך חללו של כלי שהמשקה שם וימאס בו חבירו מלשתותו. גם אין אוחזין בגב הכלי פן ישמט הכלי מידם. אלא אוחזין את הכלי בבית אחיזה זה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913