כֵּלִים כ״ד · א׳

שְׁלֹשָׁה תְרִיסִין הֵם. תְּרִיס הַכָּפוּף, טָמֵא מִדְרָס. וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּנְפּוֹן, טָמֵא טְמֵא מֵת. וְדִיצַת הָעַרְבִיִּין, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ד א׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

שלשה תריסין הן. שלשה דינים חלוקין זה מזה יש בתריסין דהיינו מגינים:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

לא יעלם ממך בכל זה הפרק השרש אשר קדם זכרו והוא אמרם כל הטמא מדרס טמא טמא מת וכן כאשר תשמע תמיד מדבר מהדברים שהוא טמא מת אין הכונה שהדבר לא יטמא בטומאה מן הטומאות זולת טמא מת אמנם הכונה שזה הדבר לא יטמא במדרס הזב ויהיה מושב אבל הוא מטמא במת ובשאר טומאות ובמגע הזב ויהיה ראשון לטומאה לא אב לפי השרשים הקודמים בפתיחה ואחר שתשמור זה הענין לא ישאר בזה בלתי ביאור השמות עם ההערה על קצת ענינים. וכאשר היה התריס כפוף ר"ל הפוך השפה הנה ראוי למושב וזה טמא מדרס: וקונפון. הוא שדה. ודיצת הערביים הוא תריס קטן יקרא אלאגפ"ה אין ראוי לדבר זולת ללעג ולשחוק:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

טמא מדרס. כתב הר"ב וכ"ש שטמא טמא מת דקי"ל כל הטמא מדרס כו'. מתני' היא בפ' ו' דנדה [*משנה ג]:

[*בקונפון. והר"ב העתיק בקומפון. וכבר כתבתי בזה בפרק דלעיל משנה ב']:

טמא טמא מת. כתב הר"ב וה"ה שטמא טומאת שרץ כו'. והא דנקט טמא מת משום דאב הטומאה הוא. והכי קאמר אב הטומאה על ידי מת. ולא ע"י זב. רש"י פרק ט דשבת דף פד:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים כ״ד א׳

א׳
שלשה תריסין הם ר"ל ג' מיני תריסין הן. שכל א' חלוק מחבירו בדינו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · כֵּלִים כ״ד א׳

א׳
כך כתב הר"ב. וא"ת הרי לקמן (פכ"ז מ"ב) אמרינן דעור בין למדרס ובין לשאר טומאות צריך שיהיה בו ה' על ה' טפחים. וי"ל דהתם היינו בנקרע מכלי גדול של עור בלי כוונה. אבל בקצצו מתחלה כך בכוונה. אז למדרס סגי בטפח על טפח (שם משנה ד') ולשאר טומאות בכ"ש סגי (וכראב"ד פכ"ג מכלים ה"ג) מיהו להרמב"ם שם דלא מחלק כה"ג צ"ל דמיירי דהרצועות רחבות ג' אצבעות:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913