כֵּלִים כ״ב · ז׳ ניקוד האזנה
כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָו זֶה בְצַד זֶה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָו וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ בֵית קַבָּלָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר וּבָטְלָה הַטְּפֵלָה:
הטקסט מוצג עם ניקוד
משנה כֵּלִים כ״ב ז׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
קראו את כל הפרק ← המשנה הבאה: כֵּלִים כ״ב ח׳ כל המפרשים
רמב״ם רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12 ידוע שהכסא אמנם נעשה לישב עליו והוא העיקר ואמנם יטמא במדרס הזב וכאשר בטל ממנו זה הענין יטהר מן המדרס בהסרת החפויין ואע"פ שנשאר בו בית קבול שהוא לא יטמא משום כלי קבול כשלא נעשה להיות כלי קבול הנה כבר בטל ממנו עיקר הדבר אשר נעשה בעבורו והוא המושב ואיך ישאר בו דין המתחדש בו והיותו כלי קבול ואין הלכה כרבי עקיבא והלכה כר' יהודה לפי שהכל הולך על השרשים אשר קדמו לחכמים בפ' י"ט:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17 רבי עקיבא מטמא . טעמו פי' הר"ב במ"ח פ"ב דעדיות:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין תפארת ישראל - בועז א׳
השלחן שנטלה אחת מרגליו שולחנות שלהן היה להן ג' רגלים [כתענית כ"ה א']:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
א׳
וא"ת ק' דר"י אדר"י ורבנן אדרבנן. דהרי לעיל (פ"ד מ"א) בחבית שנחלקה לב' עריבות. ר"י מטהר וחכמים מטמאין. ובשלמא דר"י אדר"י אפשר לתרוצי. דהתם ס"ל לר"י דגיסטרא אמק"ט רק בנשארו כל שוליה. משא"כ בכלי שטף כל שנשאר ב"ק ס"ל דמק"ט. אלא דרבנן אדרבנן קשיא. י"ל דדוקא התם בכ"ח מטמאי רבנן משום דהו"ל עכ"פ גיסטרא. דהחמירו בה רבנן בכ"ח. מדהחמיר' ביה תורה דלק"ט גם מאוירו וגם במחובר לקרקע. ככירה ותנור. אבל הכא בכלי שטף דקילא טומאתו לא מצינו גביה גיסטרא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
