ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15נימי הקשר. כשקושרים שני חבלים זה בזה מניחין מעט מראשי החבלים מזה ומזה יוצאים חוץ לקשר, והן נקראים נימי הקשר:
נחלת הכלל
כֵּלִים י״ט · ה׳
מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּזְרָן טָהוֹר:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה כֵּלִים י״ט ה׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12אלו הדברים כולן מבוארים והולכין על דמיון המאמר הקודם ביאורו בהלכה השביעי מהפרק אשר לפני זה וכאשר תסדיר הביאור ההוא בזה המאמר תמצא הענין אחד זולת שבכאן הערה נעריך עליו וזה שזאת המטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת ז' מן המת והמיזרן מן הבגדים וכאשר היתה המטה אב במת והוא סוף אב לא תשים הבגדים והוא המיזרן הנוגע בה אב ג"כ אבל ראשון כמו שאמר פירשה היא טמאה טומאת ז' כמו שהיתה והמיזרן טמא טומאת ערב ר"ל שהוא ראשון לא אב וזה השרש כבר התבאר והארכנו בביאורו בפתיחת דברינו ותזכרהו ותעיר עליו:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17היתה טמאה טומאת ז'. שזאת המטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת ז' מן המת והמזרן מן הבגדים וכאשר היתה המטה אב במת והוא סוף אב לא תשים הבגדים והוא המזרן הנוגע בה אב ג"כ אבל ראשון. הרמב"ם ועיין בפ"ק דאהלות [מ"ב]:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים י״ט ה׳
א׳
משיסרג בה שלשה בתים שכל הסירוג הוא עשוי חלונות חלונות מרובעות. וכל חלון נקרא בית. ומשסירג בהמטה ג' בתים. אז שאר החבל המדולדל כל כדי סירוג שאר הבתים הו"ל חיבור להמטה שטמאה גם בלי סירוג משישופו בעור הדג [כרפט"ז] [והר"ש כתב אפי' ארוך עשר אמות. ובתוספתא [פ"ט דב"מ דכלים] אפי' ארוך ק' אמה הו"ל חיבור. וא"ת הרי במ"ב אמרינן דרק עד י"ט חיבור. י"ל דהכא מיירי בצריך כל הק' אמה להסירוג. וזה כדברינו לעיל]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · כֵּלִים י״ט ה׳
א׳
מיהו מדלא מחלק במזרון שבמטה כבחבל לעיל. משמע דמזרון שחשוב טפי מחבל לכ"ע אפי' פחות מה"ט הו"ל חיבור להמטה. וכן משמע לשון כ"ש דקאמר ר"מ. דהיינו בין רב או מעט. וכן משמע נמי מסתימות פירוש רבותינו. אמנם מדהפסיק תנא בדיני שירי מזרון. בין דיני מזרון שכרוך למטה. היה נ"ל לכאורה ל"מ מרבותינו. דשירי מזרון דנקט. לאו היינו כשירי אזוב (פרה ספי"א) וכ"כ לעיל (פ"ה סמ"א) שירי תנור דהיינו אחר שנתקלקל. רק היינו מה שנשאר מהמזרון מדולדל שאין בו כדי כריכה. אז דוקא כשהוא ז"ט רגיל לחתכו. משום כדי לעשות ממנו חבק לחמור. ולא בפחות מזה. ומצינו לשון שירי. גם בדבר המדולדל כמו כורכן בשירי הלשון (פרה פ"ג מי"א):
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913