כֵּלִים י״ט · ד׳

החבל מאימתי הוא חבור למטה ר"ל כשמסרג מטה חדשה בחבל. מאימתי החבל הוא חיבור להמטה שיתטמא שניהן כשנגע טומאה בא' מהן:

וא"ת הרי לעיל (פי"ד מ"ג) אמרינן דחבל דלי גדול רק עד ד"ט הו"ל חיבור. וכשארוך יותר מזה. לא חזי להעלות בו הדלי מהבאר העמוק. וכמ"ש שם בשם רב"א. והרי מטה גדולה יותר מדלי וכבדה יותר מדלי וא"כ קשה תרתי. חדא למה הכא במטה כשהוא פחות מה"ט אינו חיבור. הרי בדלי אמרינן דגם בד"ט חזי לשלשל בו. ואת"ל דבפחות מגובה ה"ט שמגג לעלייה א"צ לשלשל אלא מושיטו למטה. עכ"פ למה הכא במטה כשהוא יותר מה' עד י"ט חזיא לשלשל. ושם בדלי אמרינן כשהוא יותר מד"ט לא חזיא לשלשל והרי מטה כבידה טובא מדלי. ואיך יהיה זה נאות למשא כבד ולא למשא קל. וי"ל דדלי שאני דצריך לו להורדה וגם להעלאה. ולפיכך כשארוך יותר מד"ט אף דחזי לשלשל בו למטה אפי' משא כבד יותר מדלי. עכ"פ לא חזי להעלות בו אפי' משא קל כדלי. משא"כ הכא במטה. איפכא אף דלא חזי להעלות בו המטה מעלייה לגג כשהוא יותר מד"ט. עכ"פ חזי לשלשל בו מגג לעלייה. ולכן מניח החבל הזה במטה להשתמש בו כשיצטרך לשלשלה למטה. ומזה לכאורה מוכח דלא כרבותינו הר"ש והר"ב שכתבו שמשלשל בה המטה להטבילה. וק' הרי א"כ צריך שוב להעלותה מהמקוה. והרי אפי' דלי הקל אינו נאות להעלותו בחבל שהוא טפי מד"ט. מיהו מלת שלשול לא ק' לדברי רבותינו. דמצאנוהו גם גבי ממטה למעלה (כסוכה פ"א מ"ט). רק קושיתינו היאך יהיה חבל זה נאות להעלות דלי הקל ולא מטה הכבידה. והנה רבינו הרא"ש הטעים יותר דברי הר"ש כדרכו. שכ' וז"ל וכשמטבילה עם המטה צריך להטביל גם החבל עד י"ט. וחוץ לי"ט טהור. עכלה"ט. וכוונת רבינו דמשום דצריך להטביל עד שם. להכי עד שם הו"ל חיבור. ולא זכיתי לידע מנ"ל לרבינו הא דעד י"ט צריך להטביל. ותו דא"כ הרי בדלי גדול אמרינן דעד ד"ט צריך להטביל (כמקואות פ"י מ"ה) ומי גרע מטה מדלי. הרי בלתי ספק גם במטה צריך להטביל כשהחבל ד"ט. וא"כ למה אמרינן במתניתין דעד ה"ט אינו חיבור לטמאה. ואי כוונת רבינו לא לענין להחשב חיבור. אלא דמדהוא טמא עד י"ט צריך להטביל עד שם. זה היה דבר פשוט מאד וא"צ להאמר וצ"ע:

רי"א כו' י"ט מטמא שנים ופוסל א' כו'. עי' מל"מ פכ"א מהל' כלים דמ"ל נמי שיטמא ג' כו' כגון אדם (וה"ה כלים להתוספתא שהביא התוי"ט ברפ"ה דזבים ועי' מל"מ פ"ו מהל' מו"מ באורך) הנוגע ובשעת מגעו נגע באוכלין כו' אלא שהתנא באוכלין קמיירי ובהגהה בנופ"ש הקשה עליו דע"כ מתני' איירי בשפירש דאי לא פירש גם חוץ לעשרה מטמא ב' כו' ככלים הנוגעים במדרס בשעת מגען. ודבריו תמוהים דגם המל"מ מודה בזה דמיירי שפי' המיזרן מן המטה. רק שאומר דאם אדם (או כלים כנ"ל) היה נוגע במיזרן (אף לאחר שפירש מן המטה) בשעת מגעו של האדם מטמא עוד ב' ופוסל א' גם דבריו בנופ"ש בזה מגומגמין: