דְּמַאי ה׳ · ז׳

הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת, אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי עֲיָרוֹת. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגַּנּוֹתָיו, מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל. וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה דְּמַאי ה׳ ז׳, מתוך מסכת דְּמַאי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

חזקת בעה"ב הוא שימכור מה שנמצא אתו מגנותיו ושאר הדבר מבואר:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ומגנות אחרות. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הרמב"ם סוף הלכות מעשר:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · דְּמַאי ה׳ ז׳

א׳
והשאר חלק מ"ח שהפרשתי ולהכי לא קאמר בפירוש וחלק מ"ח. דמדכבר הפריש המעשר תו אינו חייב חלק מ"ח. דהרי מהמעשר אינו חייב חלה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · דְּמַאי ה׳ ז׳

א׳
כ' התוי"ט דפירות כותים ודאי טבל. וטעמא דס"ל כותים גרי אמת. כתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא זצוק"ל [באות נו] וז"ל לא ידעתי מה צריך לזה כו'. והרי משנתינו ס"ל מעשרי' משל ישראל אשל עובד כוכבים. עכלה"ט. ויאמר הסריס הן אני עץ יבש. דלפע"ד ע"כ תנא דידן ס"ל גרי אמת הן. דהרי אף דרישא ס"ל אין קנין לעובד כוכבים. ע"כ מיירי דלא אדגין ביד עובד כוכבים. דליכא תנא דס"ל תרתי אין קנין ואין מרוח עובד כוכבים פוטר (כתוס' מנחות דל"א א ד"ה קסבר) וא"כ ל"ל דנקט כלל כותים. הרי ממ"נ חייב תבואה שלהן בין שהן גרי אריות או גרי אמת. עכ"פ לא חיישי אלפני עור. אע"כ לאשמעי' פלוגתא דרבנן ור"א קמ"ל. דלא ניחש שמא עישר כותי א' לנפשיה. ולהכי שפיר קמ"ל ב' בבי. משל ישראל על כותים לרבותא דרבנן. אף דהוי ס' מוציא מוודחי דשמא עישר הכותי ואכל כהן טבל אפ"ה שרו רבנן. וקמ"ל מכותים על כותים לרבותא דר"א. אף דהוה ס' מוציא מספק. אפ"ה אוסר ר"א. וק' באמת מ"ט דרבנן. הרי בכל דוכתא קיי"ל אין ס' מוציא מידי ודאי (כפסחים ד"ט א ונדה דט"ו ב) . אע"כ דפירות כותים לא מחשבו ס'. דמיירי בממורחין וראו פני הבית כבר. ונתחייבו בוודאי. ואין ס' עישורן מוציא מידי ודאי חיובן לגבי פירות כותים גופייהו. א"כ לגבי פירות ישראל הו"ל כודאי וודאי. ואי כותים גרי אריות הן. מה מהני שממורחין כבר בידם. הרי ודאי פטירי. דהא האי תנא ס"ל מרוח עובד כוכבים פוטר. וליכא למימר דבמרחן ישראל ברשות כותי מיירי דהרי אפי' בכה"ג פטור (כתוס' בכורות די"א ב) אע"כ דבאמת ס"ל גרי אמת הן. אבל אין להקשות דעכ"פ של כותי לקוח הוה. ולקוח פטור מדאו' כלעיל סי' מז. ונ"ל דשל ישראל נמי מיירי בהוא לקוח ודו"ק:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913