דְּמַאי ה׳ · ו׳

הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה דְּמַאי ה׳ ו׳, מתוך מסכת דְּמַאי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ומעשר שני בצפונו או בדרומו. קובע לו מקום ואחר כך מחללו, ואינו צריך להוסיף חומש:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

סיטון. הוא המוכר פירות וכל דבר לח כגון דבש ושמן:

וסוג. קופה גדולה כמו שיתבאר במשנה כלים ודבר זה מבואר כולו:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

הסיטון. עיין בפרק ב משנה ד מה שכתבתי שם. ומה שכתב הר"ב ומוכר לאחרים במדה גסה. מסיים הר"ש דשרי למכור דמאי כדתנן לעיל בפרק ב:

מאותו המין. לשון הר"ב דשניהם שחמתית או לבנה. עיין פרק ה דב"ב משנה ו:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · דְּמַאי ה׳ ו׳

א׳
עשוי תרומת מעשר עליו ויתנו לכהן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · דְּמַאי ה׳ ו׳

א׳
כך נ"ל פי' הר"ש. וא"ל דלהכי לא בטלי חולין בטבל. מדקיי"ל דאזלינן בתר מבטל. (כמנחות דף כג ע"א) והרי אפשר לטבל שיעשה חולין. והו"ל מב"מ. ובכה"ג אפי' רבנן דר"י מודה דלא בטל (כר"ן נדרים דף נ"ב א') . ליתא ממ"ש הכ"מ פ"א מאה"ט הי"ז בשם ר"י קורקס. דדוקא לענין טומאה אמרי' דבאפשר להיות כמותו לא בטל:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · דְּמַאי ה׳ ו׳

א׳
בתוי"ט ד"ה הסיטון כו' ומ"ש הר"ב ומוכר לאחרים כו' מסיים הר"ש דשרי למכור כו'. לכאורה לא היה צריך לזה. דע"כ מתני' איירי בסיטון ע"ה מדאיצטריך לאשמעינן דנאמן לומר כו':
נחלת הכלל · Vilna Edition