ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15והשמש שאכל כזית. דמהו דתימא כיון שהשמש אין לו קביעות אלא הולך ובא אין מזמנין עליו קמ״ל. ובכל הני אשמעינן דאע״ג דדמו לאיסור אין כאן ברכה בעבירה:
נחלת הכלל
בְּרָכוֹת ז׳ · ה׳
שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִים לְזִמּוּן. וְאִם לָאו, אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן, וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְבָרְכִין:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה בְּרָכוֹת ז׳ ה׳, מתוך מסכת בְּרָכוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד כו': חבורה היא קהלה: ושאמר אם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן על מנת שלא יהיה לשתי החבורות שמש אחד ישמש לשתי החבורות אבל אם היה להם שמש אחד ואע"פ שלא יראו אלו את אלו מצטרפין לזמון: והיין של זמן ההוא היה חזק מאד ולא היו יכולים לשתותו עד יתנו לתוכו מים הרבה וע"כ לא נתחייב לברך עליו בפה"ג לדעת ר"א עד שימזגהו במים שקודם שיהיה מזוג אינו יין מפני שלא יוכלו לשתותו ואין הלכה כר"א:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · בְּרָכוֹת ז׳ ה׳
א׳
והשמש שאכל כזית - אף דלא קבע. דהולך ובא. וקיי"ל דבאכל כזית משום מאכל אפילו דלאו פת או אפילו שתה רביעית אפילו מים מצטרף ולרב"י [קצ"ז] במים אינו מצטרף:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · בְּרָכוֹת ז׳ ה׳
א׳
אב"י ולכאורה תמוה דלמה הפריד רבינו הקדוש מסדר המשנה בין הדבקים והכניס דברי ריה"ג בין רישא דדברי רע"ק לסוף דבריו. ונ"ל כיון דריה"ג ורע"ק שניהם מודים. דבאם הוא תוך הכלל אומר נברך כבג' ויו"ד וכו'. ובאם הוא נוסף על הכלל כג' והוא ויו"ד והוא אומר ברכו. אלא דפליגי בתואר הברכה עצמה מיו"ד ואילך. א"כ שפיר שייך האי כללא. דאחד עשרה ואחד עשרה רבוא. גם לריה"ג לכל הפחות לענין מלת נברך או ברכו העומדת בראש הברכה. ואף דבאמת הוא דברי רע"ק דלדידיה שווים כל המניינים מיו"ד ואילך לגמרי. הן לענין הפתיחה שלהם במלת נברך וברכו. הן לענין תואר הברכה עצמה. וכדמסיק בגמרא. מכ"מ בקצת. דהיינו לענין שווי הפתיחה. מודה גם ריה"ג בהא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913