בְּרָכוֹת ו׳ · ד׳

שעל היין אומר בורא פרי הגפן - מדסעיד ומשמח כמסקנת הש"ס. ומה"ט נ"ל בסתם יינם. אף שאין מקדשין עליו. דאין זה מברך אלא מנאץ [וכתשו' הלק"ט ודלא כבאר עשק]. עכ"פ חולה מסוכן [ועיין ביו"ד קכ"ג וקנ"ה]. [אב"י ועיין בתשו' רמ"א סי' קכ"ג והוא בדפוס האמבורג ונשמטה בדפוס אמשטרדם מטעם כמוס. ואין מגלין אותו אלא לצנועין] ששותהו לרפואה. יברך בפה"ג. דעכ"פ סעיד ומשמח. כמו השותה יין ביו"כ. דמברך בפה"ג. ואף דיש לחלק. עכ"פ הכא נמי לדידיה היתר הוא. ואדרבה מצוה קעביד ולא גרע מאוכל ביוה"כ מדהוא מסוכן שיברך בהמ"ז [כא"ח ס"ס תרי"ח ועי' עוד ססתקנ"ז]. וענ"ל ראיה מט"ז [קצ"ו ור"ד ס"ח] אלא דאאמ"ו הגאון זצוק"ל כתב דיברך בפה"ע וראיותיו כתובים בספרו כי"ק:

כתב רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א. [באות ל"ז] וז"ל בש"ס דל"ח פליגי כו'. וע"כ דאסיק משמע [ועי' עירובין דף ס"ט א') וצל"ע עכלה"ט. וכמדומה שצ"ל (עירובין די"ט). דהתם אמרינן המעלה והמוציא דאפיק משמע. אולם נ"ל דקו' רבינו רק ארש"י דלשם מצינן למימר דה"ק דלר"נ דמפיק נמי משמע ומדמשמע להבא ולעבר להכי לא יאמר המוציא דאינו לשון מבורר. ולכאורה גם לרש"י מצינן לדחוקי דכוונת רש"י. דעכ"פ קרא דהמוציא לך מים מצינן ליישובי שפיר אליבא דר"נ: