בֵּיצָה א׳ · ז׳

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תְּבָלִין נִדּוֹכִין בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְהַמֶּלַח בְּפַךְ, וּבְעֵץ הַפָּרוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תְּבָלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן, וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בֵּיצָה א׳ ז׳, מתוך מסכת בֵּיצָה שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

בית שמאי אומרים תבלין נדוכין במדוך כו':עץ הפרור הוא העץ שמגיסים בו הקדרות. ומה שהצריך לעשות שינוי בשחיקת המלח לפי שאינו מפיג טעמו ואינו מחסר פעולתו כשנשחק מערב יום טוב והתבלין מפיגין טעמן ומחסרין חמימותן וחריפותן כשישארו שחוקים מערב יום טוב ולפיכך מי שצריך לשחיקת מלח ביום טוב ישנה על כל פנים והשינוי היא שיטה המכתש על צידו:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

והמלח. במקום שיש מלח גסה. רש"י: ובעץ הפרור. לשון הר"ב או בעץ הפרור. וכן לשון רש"י. ואע"פ שלא נמצא כן במשנה בשום נוסח. י"ל דס"ל דבחד מהני שינויי סגי. לפיכך פירשו דאו או קתני:

ובית הלל אומרים וכו'. עיין במשנה ט':

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בֵּיצָה א׳ ז׳

א׳
ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום ובכולהו קיי"ל כב"ה [תצ"ח]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913