בֵּיצָה א׳ · ח׳

הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ, בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בְנָפָה וְלֹא בִכְבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בֵּיצָה א׳ ח׳, מתוך מסכת בֵּיצָה שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים כו':בורר אוכל הוא שילקט האוכל מן הפסולת אחת אחת וכשהפסולת יותר מן האוכל אין מחלוקת שבורר ונוטל את האוכל. ומדיח ושולה פירוש שיתן מים על העדשים הטחונים או הפולין ודומיהן וכשיגבה וירבה הפסולת על פני המים וירד האוכל והוא מסיר אותו הפסולת בידו זהו ענין שולה כלומר מסיר הפסולת ושוטף אותו מעל פני המים ואין הלכה כרבן גמליאל:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

בקנון. פירשו הר"ב בפי"ו דמסכת כלים משנה ג':

בתמחוי. קערה גדולה. רש"י דף י"ב ע"ב:

אבל לא בטבלא כו'. דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר שאין דרך לעשות בכלים הללו אלא הרבה. רש"י שם ועיין לקמן:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בֵּיצָה א׳ ח׳

א׳
ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה ר"ל בנעוצה בעפר תחוח מעיו"ט. ובשעת הדחק מותר לכסות בעפר דק, או חול יבש אפילו אינו מוכן [ט"ז שם סקי"ב]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · בֵּיצָה א׳ ח׳

א׳
בתורע"א אות ה' קשה איך הותר כו' הא הוי מוקצה כו'. ותימה שנעלם מכ"ת התוס' בשבת (קמ"ב ב') דכיון דאוכל מרובה עה"פ כדמוקי לה רשב"ג בטלה ברוב ליטלה מן האוכל ולזורקה ועי' לעיל (ג' ב') תד"ה אבל:
נחלת הכלל · Vilna Edition