הר חרמון מתנשא בקצה הצפוני-מזרחי של הארץ, גבול נחלת עבר הירדן. הכתוב מציין ריבוי שמותיו: ״צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן, וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר״.
החרמון סימן את קצה כיבושי משה בעבר הירדן: ״עַד הַר חֶרְמוֹן״, ואת גבול נחלת ישראל שמצפון. בתהילים הוא סמל של טל ברכה: ״כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן״. החרמון הוא ההר הגבוה שמסמן את גבול הצפון.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את הר חרמון בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.