שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ע״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובכלל יש לומר דנהי [= שלמרות] דלגבי איסור תורה יש מקום לומר שאף על פי שעיקר המכירה אין עושין רק להפקיע איסורא, ולא שתישאר הקרקע באמת לנכרי, מכל מקום אין לנו לחלק מסברא לצאת מגזירת התורה, שכיוון שבכלל מכירה הוא, הוי גם כן בכלל איסור. אבל באיסור דרבנן יש לומר דלא גזרו רק במקום ששייך עיקר האיסור באמת, כשמוכר ממש מכירה קיימת להעמיד ביד נכרי, אבל כשמוכר להפקיע איסורא לא גזרו כלל. ומכל שכן באיסור זה שעיקרו הוא משום תיקון יישוב ישראל בארץ ישראל, ודאי צריך לומר דלא שייכא גזירה.
רישיון CC BY · Allon Shevut, 2015 · ספריא · CC BY

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.