בנוסף לדיונים אלו, ישנם דיונים נוספים בשאלה אם איסור לא תחנם חל על היתר המכירה. אחת הטענות היסודיות בהקשר זה היא שכיוון שהאיסור מוגדר כאיסור לתת לגוי חניה בארץ, ניתן להקל במכירה שאין בה חניה. בעקבות זאת היו שטענו שהאיסור אינו חל על מכירה המוגבלת מראש לזמן קצוב. טיעון נוסף מביא הראי"ה בשם הרב זלמן שך, לפיו אפשר להקל במכירה לגוי שיש לו כבר קרקע בארץ. הראי"ה דן בטיעון זה, ובתוך הדברים מעלה הבחנה יסודית בין איסורי דאורייתא ודרבנן:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ע״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.