בתחילת דבריו מציג החזו"א טיעון זה: אילו היה איסור לא תחנם תלוי בקדושת הארץ, הוא היה בטל כמוה בזמן הגלות; אבל לפי הרמב"ם איסור זה שייך דווקא בזמן שבו אין יד ישראל תקיפה, ואילו בזמן של שלטון יהודי אין בו צורך בשל איסור הישיבה הגורף יותר. מכאן שאין קשר בין הדברים, ואיסור לא תחנם חל גם בזמן בו בטלה הקדושה.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.