החזו"א לעומת זאת סובר אחרת, וגם הוא מביא ראיה מדברי הרמב"ם. כפי שראינו, הרמב"ם מסביר את הכפילות של לא תחנם ושל איסור הישיבה בכך שבזמן שהשלטון ביד ישראל יש לאסור לגמרי את ישיבתם של גויים בארץ, ואילו בזמן שבו אין יד ישראל תקיפה חל רק האיסור המצומצם על מכירת בתים ושדות. מתוך הבחנה זו לומד החזו"א שאיסור לא תחנם חל גם בזמן בו קדושת הארץ בטלה. דבריו של החזו"א בנושא זה מעניינים הן מצד תוכנם והן מצד השיח ההלכתי המתבטא בהם, נושא בו נעסוק בהמשך:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, נ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.