כאמור, הראי"ה אינו סובר כדעת הכסף משנה שלפיה הרמב"ם מסכים עם הראב"ד בדין זה. הוא מזכיר את האפשרות לפרש כך, אך כותב שכיוון שלדעתו אין איסור תורה במכירה עליה מבוסס ההיתר, ניתן לסמוך על דעת הראב"ד גם אם הרמב"ם חולק עליו. לכן מסקנתו היא שאין בעיה של לא תחנם בהיתר המכירה.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
