אם מבינים את תקנת הפרוזבול כך, אין בה כל ממד רדיקלי או פיקטיבי; היא מהווה יישום פשוט של דיני השמיטה בעולם הכלכלה דאז, ולכן היא תקפה גם בשמיטה מן התורה. אך כאמור (ראו הערה 53 לעיל), כבר בדברי התנאים הקרקע הופכת לתנאי פורמלי, ומאבדת את משמעותה כביסוס הלכתי ממשי; בהמשך לכך, גם כאשר הספרי מבקש לבסס את הפרוזבול מבחינה הלכתית, הוא פונה להלכה של מסירת שטרות.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, צ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.