שלוש הגישות אותן ראינו ענו באופנים שונים על השאלות שהצגנו בתחילת דברינו: כיצד יכול היה הלל לבטל את דין התורה של שמיטת כספים, ומהו המנגנון ההלכתי בו השתמש לצורך כך. לפי הגישה הראשונה, שאלות אלו מתרצות זו את זו: הלל לא חידש דבר, אלא רק מיסד והפיץ את הפטור של מסירת שטרות שהוא חלק מדין התורה. כפי שראינו, חלק מהמקורות התנאיים עשויים לתמוך בגישה זו, כיוון שהם מקיפים את הפרוזבול בהלכות ובמדרשים הנראים כניסיונות לבסס אותו מבחינה הלכתית ולהסמיך אותו לדין התורה.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, ע״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.