סיוע לכך שבעייתו של שמואל היא הפיקטיביות של הפרוזבול ניתן למצוא בעמדה השונה של תלמידו רב נחמן. בניגוד ל'אבטליניה' של שמואל, רב נחמן דווקא אומר 'אקיימנה', ביטוי שהגמרא מפרשת כ'אימא ביה מילתא דאף על גב דלא כתוב ככתוב דמי'. כלומר, רב נחמן שואף דווקא להגדיל את הממד הפיקטיבי של התקנה, ולקבוע כי 'סתם מלוין יהו כמוסרין שטרותיהן לבית דין'. עמדתו של רב נחמן, המחזקת את הפרוזבול למרות חוסר הממשות שבו, מתבטאת גם בשתי הלכות נוספות המובאות בשמו: הוא פוסק כי 'נאמן אדם לומר פרוסבול היה בידי ואבד ממני', וכן שלצורך הפרוזבול מספיקים שני דיינים.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.