אך בנוסף לכך, על גישה זו ניתן לשאול שאלה מרחיקת לכת עוד יותר: אם שמיטת כספים נוהגת רק מדרבנן, מדוע בכלל יש צורך בהרחבה הפיקטיבית של מסירת שטרות כדי לעקוף אותה? מדוע לא יכול היה הלל לבטל את השמיטה? הרמב"ן משיב על כך בכותבו שמטרת הפרוזבול היא לשמר את זכרה של מצוות שמיטת כספים: כאשר המלווים נזקקים לשטר ולבית הדין כדי לגבות את החובות, השמיטה נשארת נוכחת כהלכה רלוונטית.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, מ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.