כאמור, הפרוזבול כהרחבה פיקטיבית מתקיים לצד ההלכה המקורית של מסירת שטרות. כפילות זו מעלה את השאלה מדוע היה צורך בתקנה - כלומר מאיזו סיבה לא הסתפק הלל בהלכה הקיימת של מסירת שטרות לבית הדין? על כך משיבים הראשונים אותם הזכרנו לעיל כי הפיקטיביות של הפרוזבול הופכת אותו לנגיש יותר: הוא מאפשר את עקיפת השמיטה גם לאנשים החוששים למסור את שטרותיהם, למי ששטרותיו אינם בידו, וכן למקרים של מלווה על פה. לפי גישה זו הפרוזבול לא רק ממסד את דין התורה של מסירת שטרות, אלא גם מרחיב אותו באופן פיקטיבי כדי לאפשר לו להיות נפוץ יותר.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.