שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ג׳, נ״ב

א כדי לפרש את הספרא שלא כר' חיים צריך כמובן להציע פירוש חלופי למקרים הנידונים בו. אפשרות אחת היא להסביר כמו בית הלוי (חידושי בית הלוי שם) והראי"ה (שבת הארץ שם). הפירוש שלהם מתבסס על דברי התוספות בערכין לב ע"ב, ד"ה 'מנו יובלות לקדש שמיטין'. בדומה לר' חיים, תוספות שם מציעים לפרש את הספרא כרבי: השמיטה אכן תלויה ביובל מבחינת התנאי של 'כל יושביה', וכוונת הספרא במקרה של 'עשה שביעית אף על פי שאין יובל' היא למקרה שבו היובל בטל כי לא שמרו את דיניו; במקרה כזה ביטול היובל לא יגרור את ביטול השמיטה. את ההסבר הזה ניתן להעביר גם לחלק השני של הספרא, ולהסביר כי 'עשה יובל אף על פי שאין שביעית' מדבר במקרה שבו ישראל לא קיימו את מצוות השמיטה, כי לא קיימו את דיניו כדברי התוספות, או אולי גם אם מכרו את שדותיהם כמו בהיתר המכירה. במקרה כזה סוברים חכמים שהיובל לא יתקיים, כיוון שהוא תלוי בשמירת השמיטה בפועל. כך ניתן להשיב על השאלה שבה פתחנו את הדיון בר' חיים - כיצד ייתכן מצב של יובל בלא שביעית - בלי להניח שהספרא מסכים עם רבי על כך שגם השמיטה תלויה ב'כל יושביה'.