הראי"ה (שבת הארץ, עמ' 95-96) מציע גם אפשרות נוספת להסביר את המצב של יובל ללא שביעית בלי לכפוף את הספרא לדעת רבי: בספרא נאמר כי בדומה ליובל, גם השמיטה תלויה בכך שהנחלות יהיו מחולקות כסדרן, מצב שבו 'כל אחד ואחד מכיר את חלקו' (ספרא בהר פרשה א). אם כן, גם ללא התנאי של 'כל יושביה' ניתן לתאר מקרה שבו השמיטה לא נהגה, כיוון שחלוקת הנחלות התערבבה מסיבה כלשהי, ועד שהגיע היובל המצב חזר לקדמותו. בדומה לכך ניתן להציע מקרה שבו השמיטה לא נהגה כי בטלה קדושת הארץ, למשל בעקבות כיבוש אויב, ועד שהגיע היובל הדברים חזרו לקדמותם. כיוון שניתן להעמיד את הכלל של 'עשה יובל אף על פי שאין שביעית' במקרים אלו, ניתן להבין את הספרא גם אם הוא חולק על רבי, שלא כר' חיים.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ג׳, נ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.