באותו אופן יש להבין את הדיון שראינו לעיל לגבי שחרור העבד במכילתא דרשב"י. השאלה שנשאלה שם לא נועדה לברר מתי העבד משתחרר, אלא לזמן את הדיון שבאמצעותו חז"ל מצביעים על הזיקות וההבדלים בין הדינים, וכך מקבלת ההלכה מבנה המבטא את משמעותה. השאלה לגבי שחרור העבד נובעת מכך שבדומה לשמיטת כספים גם הוא אינו קשור לקדושת השנה, ואם כך, מדוע לא יחול גם הוא בסופה של השנה השביעית למכירה? כנגד זאת טוען המדרש כי שחרורו של עבד עברי, בשונה משמיטת כספים, הוא 'דבר שתלוי ביובל' ואם כן עליו לחול בתחילת השנה. האפיון של היובל עצמו דרך תלותו בקידוש בית דין אינו טכני; משמעותו בהקשר זה היא שהיובל מבוסס על כך שבית דין מקדשים את השנה ולכן הוא חל בתחילתה, וכך גם שחרור העבד.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
