שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, כ״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לאור זאת נוכל להבין את הדיון לגבי הקץ של שמיטת כספים. השאלה היא לאיזה מחזור היא שייכת, ודבר זה תלוי ביחס בינה לבין השנה השביעית שבה היא נקבעה. ההלכות של שמיטת קרקעות נובעות מקדושתה של השנה השביעית, ולכן ברור כי הן חלות בתחילתה. זהו מבנה שבו השביעי הוא הזמן הקדוש והחופשי, בדומה לשבת ולשחרור העבד, החל גם הוא בתחילת השנה. אם שמיטת כספים שייכת גם היא למעגל זה, הרי שעליה לחול בתחילת השנה. בנוסף לכך, אם מבינים את הביטוי 'מקץ שבע שנים' כמתייחס למחזור השמיטה, ממילא יש לפרש את הקץ כסופו של מחזור השנים - כלומר השנה האחרונה של המחזור, ולקבוע את שמיטת הכספים בתחילתה של שנה זו. ואכן, הרא"ש כתב כי אמנם המצווה לשמוט את ההלוואה חלה בסוף השנה, אך כבר מתחילת השנה חל איסור 'לא יגוש'.
רישיון CC BY · Allon Shevut, 2015 · ספריא · CC BY

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.