גם כאן ברור לחז"ל כי פירושו של 'מקץ' לגבי הקהל הוא סוף. נראה שהסיבה לכך היא שמעמד הקהל מתרחש בחג הסוכות, שבתורה נתפס תמיד כסופה של השנה: 'וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה' (שמות כ"ג, טז). אבל מיקומו של הקץ משתנה לפי ההקשר - לגבי מעשרות הקץ הוא בפסח, שהוא 'רגל שמעשרות כלים בו', ולגבי השנה הקץ הוא חג הסוכות של השנה הבאה.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.