הקושי בפירוש זה הוא שלפיו אביי מסביר את תקנת הלל באמצעות דרשת רבי, בעוד שלמעשה הוא מתכוון לדרשה רחבה יותר הכוללת גם את היובל. לפי בית הלוי, רש"י נדחק לפרש כך כיוון שהוא סובר שלכל הדעות בבית שני נהגה קדושת הארץ מן התורה, ואם כן תקנת הלל חייבת להסתמך על נימוק אחר - התלות של השמיטות ביובל. כך נוצר הפער בין דרשת רבי, שאינה מזכירה את היובל, לבין האופן שבו משתמש בה אביי.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, קל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.